ריח פה- Halitosis

מאת: דר' ריביצקי –
רופא שיניים בבאר שבע

"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640

לפרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il


ריח פה הוא תופעה נפוצה מאד , אך לרוב ניתן לצמצם או לפתור אותה.
בניגוד לדעה הרווחת- מקורו לרוב בחלל הפה ולא בקיבה והוא נובע מפירוק החלבונים במקומות הבאים:

א. בגב הלשון- שאיריות מזון, הפרשות מחלל האף עלולות להצטבר על גב הלשון.החיידקים שנמצאים בסביבה מפרקים את החלבונים ותוצרי הפירוק מדיפים ריח רע.
ב. במרווח בין השיניים- גם שם עלולים להתפרק החלבונים ולגרום לריח רע
ג. לעיתים קיימות אבנים זעירות ומדיפות ריח רע בחריצי השקדים
ד. שחזורים לקויים – כגון כתרים ישנים או סתימות שבורות עלולים להוות מקור לריח פה
ה. מחלות חניכיים- עלולות לגרום לריח פה

סיבה אפשרית נוספת- צריכה מוגברת עישון ואלכוהול.

המלצות:

א. יובש הפה מגביר את הריח הרע, לכן מומלץ לשתות הרבה, לאכול ארוחות סדירות על מנת להגביר את הפרשת הרוק, להשתמש בשטיפות פה ללא סוכר או אלכוהול או ללעוס מסטיק ללא סוכר.
ב. לצחצח שיניים ביסודיות, כולל חוט דנטלי והברשת גב הלשון
ג. בדיקה תקופתית אצל רופא השיניים שלך תסייע בפתרון בעיית השחזורים הלקויים
ד. חייבים לציין, כי לפעמים הריח הרע הוא מדומה- לכן כדאי לשאול את האנשים הקרובים אליך,
האם הוא באמת קיים

ה.מומלץ להמנע מעישון וצריכת אלכוהול מוגזמת

ו. מרפאת שיניים היא מקום הגיוני להתחיל בתהליך הביקור
ז. רופא שיניים הוא האיש הנכון להתחיל בתהליך הבירור

תותבת רוקדת- גזירה משמיים?

מאת: דר' ריביצקי –

רופא שיניים באר שבע

"רסקו סיטי" כניסה א' , חדר 304 , טל 08-6279640
לפרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il

סיפור המתרפא:
"בעקבות מחלת החניכיים, נעקרו כל שיניה של א', בת 73 , בלסת התחתונה.
רופא השיניים שלה, התקין מה שנקרא – תותבת נשלפת- או 'פלטה' בשפת ה"עם".
כבר מהיום הראשון למסירתה, התותבת לא הייתה נוחה, חסרת יציבות וגרמה לפצעים.
הלעיסה הייתה לא יעילה, ובכל תנועת שרירי הפנים או בזמן הדיבור- היה חשש
לקפיצת התותבת מהפה. המתרפאה איבדה בטחון עצמי, ולא העיזה לדבר או לאכול
בציבור. לאחר כ-25 ביקורים במרפאה להתאמות, התפתח סכסוך בין הורפא והמטופלת:
לטענתה- התותבת בוצעה בצורה רשלנית, הרופא האשים את הפציאנטית בחוסר רצון
להסתגל. – מי צודק??? "

תותבות "רוקדות" – הן היא צרה מוכרת, ובמיוחד – בלסת התחתונה.
הסיבה לכך, היא שתותבת שלמה בלסת מחוסרת שיניים, נסמכת על החניכיים
בלבד, ללא תמיכה מהשיניים. במצב זה, הרופא מנסה לבצע התאמה מדויקת
ככל האפשר למבנה הפה, ו"מתפלל" שעקב ההתאמה המדויקת , יתקבל וואקום,
בדיוק כמו שמקבלים בגומיית וואקום ששמים על המקרר.
בלסת העליונה- זה לרוב עובד לא רע, אבל בלסת התחתונה- עקב רצפת הפה הרכה,
והלשון הדוחפת קדימה, קשה מאד עד בלתי אפשרי להשיג וואקום ויציבות.

יותר מכך, גם אם בתחילת הדרך התותבת מותאמת ויציבותה מושלמת,
ברוב המקרים, ככל שהזמן חולף, הלסתות קטנות עקב ספיגת העצם שנמשכת ללא הפסקה. ככל שזמן רב עובר אחרי העקירה, כך עצם הלסת נספגת יותר, התותבות מאבדות את התאמתן, "רוקדות" וגורמות לפצעים וקשיי לעיסה. היום , הדרך המקובלת למנוע אבדן תמיכת העצם היא ביצוע מספר שתלים מפוזרים בלסת בשלב מוקדם ככל האפשר, רצוי אפילו בו זמנית עם העקירות, מה שנקרא
" השתלה מיידית ". השתלים שומרים על גובה העצם, וגם מייצבים את ה"פלטות". כך אין פצעים, אין "ריקודים", אכילה נוחה ויעילה, ובטחון העצמי של המטופל חוזר.

האם צריך אותו רופא לכתר ולשתל?

מאת : דר' ריביצקי

רופא שיניים

"רסקו סיטי" , כניסה א' חדר 304, באר שבע . טל 08-6279640
לפרטים באתר מרפאת שיניים : http://www.dmd.co.il

שאלה אקטואלית, הנשאלת מדי יום ביומו: האם חייבים שאותו רופא יבצע את השתלים ואת השיקום עליהם, או שעדיף שאחד יבצע שתל והשני כתר, בהתאם להכשרתם?
ובכן- לפחות מבחינת החוק- כל רופא שיניים בישראל רשאי לבצע את שני שלבי הטיפול , בתנאי שרכש הכשרה מתאימה ומרפאתו מצוידת כנדרש.

יש רופאים המעדיפים לבצע השתלות בלבד , יש כאלה מעדיפים לא להשתיל בעצמם, אלא רק לבצע את השיקום מעל גבי השתלים.
ויש כאלה- אשר מיומנים ומבצעים את שתי הפעולות גם יחד.

כל שלושת הגישות טובות ומקובלות, בהנחה שניתן להבטיח שיתוף פעולה הדוק בין הרופא "המשתיל" לבין הרופא "המשקם" לאורך שנים. כדאי לזכור, שהשתל אמור
לשרוד בפה עשר- עשרים שנה, לאורך כל אותה התקופה עלולים לצוץ מצבים, הדורשים תחזוקה או תיקון, ולכן יש צורך להבטיח ששני מבצעי העבודה "יהיו בסביבה".

אם אין שיתוף הפעולה לאורך שנים רבות בין הרופאים -באותם המקרים הנדירים בהם מתגלות בעיות בהשתלה- המתרפא בבעיה גדולה.

מתוך ראיה כוללת זאת, בשנים האחרונות יש יותר ויותר "משתילים" שמבצעים גם את שלב השיקום , ויותר ויותר "משקמים" , אשר מבצעים את ההשתלות שלהם בעצמם.
במקרים הנדירים של בעיות- קיים כנראה יתרון מסוים לביצוע כל העבודה "תחת קורת גג אחת. "

"שיניים ביום אחד"

מאת: דר' ריביצקי

רופא שיניים בבאר שבע .

"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640
פרטים באתר המרפאה : http://www.dmd.co.il

לאחרונה- כל יום שומעים ברדיו :"הולכים לישון, מתעוררים עם שיניים ביום אחד".חלום ! (?)
ובכן- הדבר לא כל כך פשוט, לפעמים זה טוב, לפעמים לא- צריך להיזהר,להבין מה עושים לך,ולא להתפתות לפרסומת בלבד.
1.אם הטיפולים שלך הם מה שקרוי "משמרים" בלבד, כלומר -סתימות, טיפולי שורש וכד'- הדבר אפשרי, אין בעיות.
2.אם מדובר גם בכתרים- בד"כ אפשר להוציא אותך עם רוב הטיפולים, כולל כתרים זמניים, ולאחר מכן לסיים את הכתרים הקבועים, מידות וכד'.דברים לא מפחידים. אין בעיות.
3.אבל אם מדובר בעקירות והשתלות ושיקום עליהן- יש לקחת בחשבון מספר שיקולים:
בשיטות המסורתיות מקובל היה להמתין עד 6 חודשים לאחר עקירת השן החולה ורק אז לתכנן שתל דנטאלי. ואכן בחלק מהמקרים- נעשה זאת גם היום. יחד עם זאת, כאשר העצם לאחר העקירה נשארה "במצב טוב", אפשר ורצוי לבצע " השתלה מיידית", כלומר עקירה והשתלה בו זמנית, וכך לחסוך בזמן ולמנוע ניתוח נוסף והרדמה נוספת. יותר מכך- בחלק מהמקרים אפשרי לבצע את מה שקרוי " העמסה מידית " , כלומר שיקום זמני- מיידי על גבי השתלים הטריים. עדיין- גמר טיפול יערך תוך 3-12 חודשים.
אבל מס' 1: ישנן גם דעות, ששיקום מיידי על שתלים, מקטין באחוז מסוים (לא גדול) את
מידת הצלחת ההשתלות.
אבל מס' 2 : כאשר הטיפולים מבוצעים בהרדמה כללית, תכנית הטיפול היא בד"כ יותר
"אגרסיבית" בהשוואה לטיפול קונוונציונאלי , כלומר- אין אפשרות למשל לבצע סתימה
עמוקה ולהמתין להתפתחויות.ניגשים ישר לטיפול שורש. כך גם נעדיף לעקור שן עם עתיד
לא ברור, כי הרי במידה ונרצה לעקור אותה בעוד שבוע- לא ניכנס להרדמה מלאה פעם
נוספת.

דעה נוספת- Second opinion

מאת: דר' ריביצקי
רופא שיניים בבאר שבע .
"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640

פרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il

לאחר שנבדק ע"י רופא שיניים, ביקש המתרפא לקבל דעה נוספת מרופא אחר. אבל- במקום שהדברים יתבהרו- הם הסתבכו: בכל מרפאה קיבל תכנית טיפול שונה, הצעת מחיר שונה, מה שנקרא- "כמספר רופאים- כך מספר הדעות".
המתרפא מבולבל: מי צודק? מהי התכנית המומלצת? האם הרופא שהציע תכנית של 50.000 שקל
הוא חמדן ומתכנן "להתעשר בקלות", ולעומתו- הרופא השני, שמציע "אותו הדבר בדיוק " ב- 5000 שקל הוא צדיק, ש"מסתפק במועט" ? (אני אישית לא מאמין בצדיקים ).
או אולי ההפך הוא הנכון- "החמדן היקרן" הוא מומחה גדול שהציע את הטוב ביותר, וה"צדיק הזול"
סתם "חפפן" שלא מבין כלום?
התשובה אינה פשוטה. תצטרך לסמוך על החושים, השכל הישר לשקול מספר גורמים בבואך להסכים לתכנית הטיפול המוצעת:
1. ראשית כל- קבלת " דעה השנייה - Second opinion " היא מעשה נכון, אתי ולגיטימי. רופא הבטוח בעצמו, לא יראה בכך "עלבון" או הבעת "אי אמון". יותר מכך, על פי חוק זכויות החולה הינך זכאי לקבל כל החומר כולל צילומים. אף אחד לא יודע הכל, ויעוץ נוסף יאפשר לך לההנות מידע של יותר ממומחה אחד.

2. קבל משני הרופאים תכניות טיפול כתובה ומפורטות, (טיפולים ומחירים), בקש לקבל הסבר מנומק בנוגע למהות הטיפול ,חלופות אפשריות, דאג שכל תכנית תסתמך על צילומי רנטגן וצילומי פוטו של הפנים והשיניים. לצורך השתלות, נדרש לרוב גם צילום CT . אל תסמוך על אמירה סתמית "טיפול לכל הפה", "זה אותו דבר" וכד'. תכנית טיפול שנקבעה ללא צילום וללא דיון מעמיק בחלופות- היא כשלון ידוע מראש.

3. השווה בין התכניות , הרופא אמור לעזור לך בזאת. ייתכן, שגם התכנית הזולה וגם היקרה נכונות, ושתיהן "סוג א'" , אך אחת היא "מכונית עממית חמודה" והשנייה – "ג'יפ גדול ומפואר". בחר את המסלול שמתאים לך

.4. ככלל- אין "ארוחות חינם". לא תמיד מחיר גבוה מהווה ערובה לאיכות, אך מחיר נמוך או "טוב מדי"-הוא תמיד וללא יוצא מן הכלל ערובה לאיכות נחותה.

5 . ההבדלים במחיר עשויים לנבוע גם מהכשרתו ומומחיותו של הרופא, הוותק והגישה הטיפולית. סביר להניח שקבלת טיפול במרפאה מודרנית ונקייה, אצל רופא שמשאיר זמן מספיק לכל מתרפא שווה מעט יותר. גם איכות הציוד והחומרים משתנים בין מרפאה למרפאה, ויש לכך מחיר כלכלי. דוגמא בולטת- היא שימוש במכשירי רנטגן דיגיטלים , החוסכים בין 70% ל- 90% קרינה. במרפאות מודרניות ישנם היום אפילו מכשירים דיגיטאליים לצילום פנוראמי, אשר בריאים יותר עבורך, יחסוכו בזמנך וישפרו את בטיחות הטיפול. . ברור- שזה שווה (ועולה) מעט יותר.
הפרשים של 10-15% בין רופאים בעלי אותה רמה ותכניות טיפול באיכות זהה מקובלים בשוק.

עורך דין לתביעות ביטוח, תאונות דרכים, תאונות עבודה, ביטוח לאומי בבאר שבע

יישור שיניים - אורתודונטיה - אפשרי בכל גיל

שיניים ישרות- אורתודונטיה
מאת: דר' ריביצקי
רופא שיניים בבאר שבע .
"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640

פרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il

לא פעם נשאלתי על ידי מתרפא בוגר: "האם ניתן ליישר את השיניים שלי?" , והתשובה בדרך כלל מפתיע- אין הגבלת גיל , וניתן ליישר את השיניים גם למבוגרים וגם לילדים. המגבלה לגבי המבוגרים היא לרוב הזמן הארוך יחסים (כשנה +) .

Orthos -ישר , Odons – שיניים, שתי מילים יווניות, אשר חוברו יחד ל- Orthodontics – יישור שיניים . זהו מדע, העוסק בתיקון "לקויי סגר" - כלומר בסידור מחדש של שיניים צפופות מדי, מרווחות מדי, בולטות, עקומות וכן- בתיקון יחסים לא תקינים בין הלסתות.

בעיני הציבור הרחב מוכר יישור שיניים כאמצעי לשיפור בעיות אסתטיות בעיקר, אך יש לאורתודונט
(רופא העוסק ביישור השיניים) תפקיד בפתרון בעיות לעיסה , בעיות דיבור, נשימה ופתרון לבעיות החניכיים. השיטה

מצבים הנ"ל עלולים להיות תורשתיים, אבל קיימות סיבות נוספות להתפתחות לא תקינה- הרגלים כמו
מוצץ או מציצת אצבע עד גיל מאוחר, עקירות מוקדמות דמי של שיניי החלב, או חבלה.

אם המטרה היא הזזת שיניים בלבד, השימוש הוא לרוב ב"טבעות" מודבקות , אך למקרים מורכבים
יותר של שינוי יחסי הלסתות או הכוונת הגדילה וההתפתחות, משתמשים בשילוב של מכשירים
נשלפים "פלטות" וקבועים "הטבעות".

לאחרונה פותחו גם שיטות (יקרות יותר לצערנו) אשר מאפשרות טיפול אורתודונטי "בלתי נראה"
מבחינה אסתטית.

שיניים , חניכיים בהריון

שיניים, חניכיים והריון

מאת: דר' ריביצקי
רופא שיניים בבאר שבע .
"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640

פרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il

רגישות מוגברת בחניכיים, דימומים ונפיחויות, ולפעמים אף מעין "גידולים" על גביהחניכיים- אלו תופעות נפוצות בתקופת ההריון. מצב זה, המוכר כ"דלקת חניכיים של הריון",ו"גידולי הריון", עלול להופיע אצל כמחצית הנשים, ומקורו בשינויים ההורמונאליים , וכן בעלייה בזרימת הדם בגוף בהריון. בנוכחות השינויים הנ"ל, החניכיים מגיבות "באלימות" גם ללכלוך קטן ביותר ומפתחות דלקת. (גידולי ההריון אינם מסוכנים ובד"כ חולפים לאחר הלידה). דלקת חניכיים של הריון עלולה להופיע גם אצל נשים, המקפידות היטב על ניקיון השיניים.

האם המצב מסוכן? אכן כן.

א. הסכנה המיידית היא התפתחות דלקת חניכיים מתקדמת, שתוצאותיה הן הרס ואבדן רקמת החניכיים "הוורודה", החיצונית. מצב זה עלול להביא לפגמים אסתטיים , המצריכים לעיתים ניתוחי חניכיים. הפגמים עלולים להשאר לצמיתות.

ב.במקרים חמורים יותר, הדלקת החיצונית מסתבכת לדלקת כללית במנגנון האחיזה של השיניים ומתרחש הרס עצם הלסת . שיניים אשר איבדו את העצם המאחזת- הופכות לניידות ולעיתים קרובות – נעקרות.

ג.לידה מוקדמת- אפילו במקרים של דלקת קלה, חיידקי הפה עלולים לחדור למחזור הדם דרך החניכיים. כתגובה לזיהום, הגוף מייצר חומרים כימיים, העלולים לתת "פקודה" להתחלת הלידה . על פי מחקרים מעודכנים, הסיכון ללידה מוקדמת או ללידת תינוק משקל נמוך שווה אצל נשים מעשנות, שתייניות אלכוהול ונשים הסובלות מדלקת חניכיים.

מה לעשות?

א. המניעה- צחצוח קפדני ונכון, וביקור אצל רופא השיניים שלך לפחות כל 3 חודשים.

ב. ניקוי שיניים וסילוק אבנית אצל שיננית מספר פעמים במהלך ההריון, בהתאם להמלצות הרופא שלך. ניתן לבצע ניקוי בכל תקופת ההריון .( טיפול רגיל אשר אינו דחוף, מומלץ לבצע בחודשים 4-6).

ג. חשוב ליידע את רופא השיניים שלך כי הינך בהריון

מחלת החניכיים וסיגריות

מאת: דר' ריביצקי –
רופא שיניים באר שבע
"רסקו סיטי" כניסה א' , חדר 304 , טל 08-6279640

לפרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il

Periodontitis – או בתרגום מילולי מלטינית "דלקת סביב השן", הנה מחלת החניכיים המוכרת, המצויה בדרגות חומרה שונות ובתקופות החיים השונות, אצל כולנו.במהותה- זאת דלקת זיהומית, הפוגעת במנגנון אחיזת השן בתוך הלסת: פגיעה ברקמה הרכה של החניכיים, פגיעה בסיבי החניכיים, הרס העצם של הלסת.סימני המחלה- בשלבים הראשונים – דימום קל, במיוחד בזמן הצחצוח, כאב קל, נפיחות ואודם.

קל יחסית להתגבר על המחלה בשלב זה: שיננית וצחצוח נכון יעשו את העבודה. בשלב המתקדם יותר, עלולה להופיע נסיגת החניכיים והעצם סביב השן, ניידות השן בדרגות חומרה שונות, זיהומים חוזרים ונשנים. סופו של התהליך- אבדן רוב העצם האוחזת בשן/השיניים ולבסוף- אבדן השיניים עצמן.זהו השלב, בו הטיפול קשה מאד עד בלתי אפשרי, והוא עלול לכלול- ניתוחי חניכיים,מתן תרופות לתקופות ממושכות, השתלות עצם, השתלות שיניים ועוד.

הגורם הראשוני למחלת החניכיים הוא צחצוח לקוי והצטברות אבנית השן , במיוחד בחיבור בין השיניים והחניכיים. הרובד החיידקי הנצמד בקלות לאבנית המחוספסת, החיידקים נותרים זמן רב בסביבת השן והחניכיים, ותוצרי פעילותם תוקפים את השןואת החניכיים.

קיימים גורמים נוספים המשפיעים על חומרת מחלת החניכיים: תורשה, מחלות כגון סכרת,גיל.

במחקרים עדכניים, נמצא קשר ישיר בין עישון לבין החמרת דרגת מחלת החניכיים באוכלוסיה.הוכח, כי העישון מגביר את אלימות החיידקים, פוגע במערכת החיסונית, רעיל עבור תאיהחניכיים וכן מפריע לתהליכי ריפוי החניכיים לאחר ניתוח או השתלה.השפעת העישון עלולה להמשך עוד תקופה ממושכת לאחר הטיפול הפעיל.

לסיכום: יתרונות בריאותיים רבים להפסקת העישון או לפחות לקיצוץ דראסטי בכמות סיגריות הנצרכות.בריאות הפה, שיפור הסיכויים להצליח במאבק נגד מחלת החניכיים וכן הגדלת אחוזי ההצלחה של השתלות השיניים הוא עוד יתרון חשוב.

טיפול בגז צחוק ילדים ומבוגרים

טיפול בגז צחוק ילדים ומבוגרים

מאת: דר' ריביצקי –

רופא שיניים באר שבע

"רסקו סיטי" כניסה א' , חדר 304 , טל 08-6279640
לפרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il

ישנם מתרפאים אשר מגיעים למרפאת שיניים ואינם משתפים פעולה מסיבות שונות כגון:חרדות וטראומות ממרפאות שיניים בעבר, רפלקס הקאה מוגבר ועוד. עם אנשים אלה מומלץ ניסיון טיפול בגז צחוק (נייטרוס אוקסיד/חמצן) .

"גז צחוק" זוהי תערובת של שני גזים נייטרוס אוקסיד וחמצן, אשר מוזרמים במקביל,
כאשר בדרך כלל היחס בין הגזים הוא חצי-חצי.
הגז מוזרם בעזרת מסיכה קטנה (אפון), אשר מונחת על האף. כאשר נושמים את תערובת הגז היא נספגת בגוף ויש לה השפעה מרגיעה.
התחושות עם מתן הגז משתנות מאדם לאדם, אבל בד"כ מדווחים המטופלים כי הם מריחים ריח מתקתק ונעים , מרגישים תחושת נינוחות והרפיה וחשים חום נעים בידיים וברגליים.
חשוב להדגיש- זאת איננה  הרדמה מלאה , המתרפא כל הזמן בהכרה מלאה, שומר על רפלקסים ומשתף פעולה עם הצוות .
גז הצחוק בטוח ,הגז הנו חלש ומעודן ,ניתן בהדרגה ומסולק מן הגוף במהירות,
תוך דקות עם הפסקת הזרמתו.

הוראות המומלצות לפני טיפול בגז צחוק הינן:

3 שעות לפני הטיפול , יש להיות בצום , מאחר וקיבה מלאה עלולה לתת בחילות או הקאות במהלך הטיפול(במיוחד מוצרי חלב).
שעה לפני הטיפול אסורה שתיית נוזלים .
נא ליידע את הרופא , האם המתרפא קיבל טיפול תרופתי כלשהו ביום הטיפול.
אין להשתמש בגז צחוק במקרים של מחלות מערכת הנשימה
אין להשתמש בגז צחוק במקרים של טיפול נפשי וקבלת תרופת פסיכיאטריות.

איך לבחור רופא שיניים ?

איך בוחרים רופא שיניים? 8 עצות שימושיות
מאת: דר' ריביצקי

רופא שיניים בבאר שבע .

"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640
פרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il

הגעת לעיר חדשה, רופא השיניים שלך פרש, לדעתך -לא קיבלת את הטיפול המודרני והמיטבי- אלה (ועוד) הם המצבים, בהם תחפש רופא שיניים חדש. להלן 8 נקודות שיעזרו לך להחליט:

1. קבל המלצות מאנשים בסביבתך – שכנים, חברים, בוסים, רופא משפחה. דאג שיהיו אלה אנשים אמינים, שאת דעתם תעריך גם בכל דבר רציני אחר. שאל את הממליץ- כמה זמן הוא מטופל באותו מקום, וכמה רופאי השיניים החליף. לרוב- הסכמת המטופל לקבל טיפול באותו מקום שנים רבות, תעיד על אמינות הרופא.
2. כמו בכל מקצוע- "ניסיון עדיף על מרץ" . רצוי לבחור ברופא בעל ניסיון רב ככל האפשר. את הטעויות שלו הוא כבר עשה על אחרים. רופא מנוסה ידע לבנות תכנית טיפול מתאימה וגם לבצע אותה כראוי. הכנס במכלול השיקולים גם את מקום לימודיו של הרופא: יש אוניברסיטאות בעלות שם יותר ויש כאלה שפחות, לא בכולן רמת הלימודים זהה .

3. קיבלת המלצות. נסה לקבל מידע ממקורות נוספים. אינטרנט הוא כלי מצוין, כנס לאתר המרפאה, למד מי האנשים, מה הכשרתם, מהם התחומים בהם המרפאה "חזקה". תתרשם מהמקום והציוד.
דבר נוסף תוכל ללמוד באינטרנט: באתר משרד הבריאות תוכל לוודא, שהרופא הוא בעל
רישיון בתוקף והמרפאה היא מורשית.

4. בדוק האם המרפאה היא בבעלות הרופא ,שעבורו- רפואת השיניים היא דרך חיים, או בבעלות אנשי עסקים, עבורם המרפאה היא עוד עסק . לצערי, החוק במדינת ישראל מאפשר מצב זה . לא מעטים המקרים בהם המרפאות המסחריות נסגרו או החליפו ידיים. במקרה הטוב- המתרפא הספיק לקבל טיפול, אך אף אחד לא אחראי לו. במקרה הרע..... אין טיפול ואין כסף. לעומת זאת הרופא- אין לו לאן "לברוח" מהמקצוע.

5. בפגישה הראשונה- תגיע למרפאה חצי שעה לפני הזמן. וודא שיש רישיון משרד הבריאות בתוקף מוצג על הקיר. תתרשם מניקיון המרפאה והמראה שלה. בקש מהרופא או הסייעת לפרט את אמצעי המיגון הננקטים במרפאה: עיקור הציוד באוטוקלב, נוזלי חיטוי, כפפות חד פעמיות, מסכות פנים, ציוד חד פעמי וכד'.
בנוגע לרנטגן- ודא שימוש בסינרי עופרת וכן שימוש ברנטגן דיגיטאלי, המקטין את הקרינה ב-90% . המרפאות המודרניות, מכניסות אף מכשיר פנוראמי דיגיטאלי החוסך בחשיפת המתרפא לקרינה.

6. תתרשם מארגון העבודה . חדר ההמתנה "המפוצץ" יותר משהוא מעיד על "הפופולאריות" של הרופא, מעיד על כך, שאינו מסוגל להקדיש מספיק זמן למתרפאיו. תקפיד שהאבחנה תקבע על סמך הצילומים ודאג לקבל את
ממצאי הבדיקה המפורטים ישירות מהרופא.

7. השוואת מחירים. בהחלט עשוי להיות פער של 10-15% בין המרפאות לטיפול מאותו סוג ובאותה רמה. מחיר "טוב מדי" חייב לעורר חשד. אתה מקבל בדיוק את מה שאתה משלם עבורו, אין מציאות ואין מתנות.
יחד עם זאת, השוואת המחירים כשלעצמה- אינה אומרת דבר.
זה נכון שלא תמיד תקבל יותר עבור מחיר גבוה מאד, אבל תמיד תקבל פחות במחיר נמוך מאד.
מדובר בשירות ולא במוצר מדף. רמות ותק והשכלה שונות בין הרופאים, תכניות טיפול שונות, מפרט הטיפולים והחומרים, הבדלי גישות, מעבדות שונות, הזמן המושקע בטיפול, צוות המרפאה, ציוד חדיש או מיושן – כל אלה משפיעים על הצעת המחיר. וזה רק על קצה המזלג.
לכן להגיד "טיפול לכל הפה" - זה כמו להגיד "טיסה הלוך ושוב"- תלוי לאן ובאיזו מחלקה.
כל מה שאתה יכול לעשות- לקבל הסברים מפורטים מהרופא, לאסוף כמה שיותר מידע ומכאן- לסמוך על האינטואיציה שלך ועל ההמלצות.

8. בחרת רופא, נבדקת , שמעת הסברים, קיבלת הצעת מחיר ועדיין מהסס? קבל דעה נוספת .

הלבנת שיניים

מאת: דר' ריביצקי DMD
www.dmd.co.il

רופא שיניים – באר שבע
איך לגרום לשיניים שלי להיות לבנות יותר?- שאלה שזאת מטרידה מתרפאים מכל הגילאים. המטופל הצעיר ביותר שקיבל הלבנת שיניים במרפאתי היה בן 16, ובאותו הזמן ,בחדר הסמוך הלבינה את שיניה סבתו , בת ה-83. שבוע לפני כן, קיבלה הלבנה אמו של הנער, בת ה-49.
צביעת השן עשויה להיות חיצונית או פנימית. הצביעה החיצונית זהו בעצם "סתם לכלוך" אשר נצמד לשיניים וניתן ברוב המקרים להפטר ממנה בקלות, באמצעות ביקורים סדירים אצל שיננית. לקטגוריה זאת שייכים אבנית השן , כתמי עישון, כתמי צבע מאכל - תה, קפה ,יין אדום, סלק או מיצים למיניהם, חיידקים "מפרישי צבע", המייצרים "פס שחור" על גבי השיניים. באלה, כאמור, תטפל השיננית.
כאן אתרכז בצביעה הפנימית, הדורשת את התערבותו של רופא השיניים. צבע השיניים שונה מאדם לאדם. קיימים גוונים צהובים, חומים, אפורים ועוד. מעטים הם בני המזל עם שיניים לבנות בסגנון "הוליווד" באופן טבעי.
גורמים שונים משפיעים על צבע השן: גנטיקה, גיל ,(ככל שאנחנו מתבגרים, כך הצבע הופך בדרך כלל כהה יותר), שחיקת השכבה החיצונית על ידי צחצוח אגרסיבי או משחת שיניים שוחקת במיוחד, אשר הופכת את שכבת השנהב (הדנטין) הפנימית לנראית יותר, חבלה, הרגלים (עישון) , טיפול שורש, שימוש באנטיביוטיקה מסוג טטראציקלין בהריון או בילדות, שימוש בעודף פלואור .
לסילוק כל אלה- קיימות שיטות הלבנה שונות , המתחלקות לשיטות ביתיות ,שיטות מרפאתיות ושיטות מעורבות :בית/מרפאה.
שיטה ביתית נפוצה- כוללת שימוש במדבקות ניילון, הספוגות בחומר מלבין ונמכרות ללא מרשם בבתי המרקחת. ריכוז חומר המלבין בהם- נמוך, לכן השיטה דורשת כחודש על מנת לראות תוצאות משמעותיות. יתרונה במחיר הזול והנוחות הביתית. חסרונה- איטיות וחוסר פיקוח ויעוץ רופא.
שיטות המרפאתיות טהורות- כוללות בדרך כלל חומר הלבנה בריכוז גבוה ביותר , ושימוש במקור אור או חום כגון לייזר או מנורות הלוגן בעלות עוצמה רבה. השיטות הנ"ל- מהירות יותר אך הן גם בעלות סיכון פוטנציאלי לשן עצמה, עקב חימום יתר ולחניכיים עקב הריכוז הגבוה של חומר ההלבנה. המחיר גבוה , עקב מחירן הגבוה של המנורות/הלייזר, וזמן רופא/כסא המושקע. עקב מהירות ההלבנה- אין כל כך שליטה על התוצאה הסופית.
בשיטה המעורבת (המקובלת ביותר מכל השיטות כיום), רופא השיניים מכין "כפפת ניילון" אישית, המותאמת לשיני המתרפא. המתרפא בביתו, בזמנו הפנוי ממלא אותן בחומר מלבין בעל ריכוז בינוני-נמוך . "הכפפה" עם החומר מורכבת על גבי השיניים ל- 3 שעות ביום במשך שבוע עד שבועיים. השיטה יעילה ,נטולת סיכונים , ומאפשרת שליטה על התוצאה הסופית. מבחינת עלות/תועלת זאת השיטה העדיפה כיום.
*הלבנה אינה פועלת על כתרים , ציפויי חרסינה או סתימות, אלא רק על השיניים הטבעיות.

השתלת שיניים - סוף לתותבות- סוף נזקים לשיניים בריאות

השתלת שיניים
מאת: דר' ריביצקי, http://www.dmd.co.il/
רופא שיניים - מרפאת שיניים באר שבע
המונח " השתלה " מתקשר בתודעה שלנו לחדרי ניתוח קרים, רופאים מפחידים ,סבל וחשש מדחיית ההשתלה.
המציאות לגבי השתלת שיניים- היא שונה לחלוטין. גישות חדשות, שתלים משוכללים,
מרפאות מודרניות ונעימות ,רופאים בעלי הכשרה מצוינת, מחירים יורדים ואחוזי הצלחה של 95% ומעלה- הופכים את ההשתלה הדנטאלית כמעט ל"טיול בפארק".

מהי השתלת שן?
זאת פעולת החלפת שורש השן שנעקרה, בתחליף שורש מלאכותי (השתל) . השתל עשוי מתכת טיטניום וצורתו- בורגית בד"כ. בתום 4-6 חודשי קליטה, השתל עובר איחוי ביולוגי עם עצם הלסת .
בשלב זה- שן או שיניים מלאכותיות נבנות על גבי השורשים המלאכותיים הנ"ל. יתרונה של שיטה זאת היא בכך, שאין יותר צורך לפגוע בשיניים הבריאות הסמוכות, צורך להשחיז אותן או "להישען" עליהן.
בניגוד לשיטות ה"מכאניות" המסורתיות, זאת שיטה ביולוגית , טבעית יותר.

מתי מומלצת השתלה?
חוסר שיניים חלקי או כללי, תותבות "רוקדות" או פוצעות, אי הסכמת המטופל לקבל תותבות
נשלפות, לעיסה לא יעילה באמצעות תותבות- בכל המצבים האלה מומלץ לשקול
שימוש בשתלים.
קיימים מצבים, בהם שתל נחשב כבר לחלופה הנכונה המוחלטת. לדוגמא- שן חסרה בין שתי שינים בריאות. השחזת שיניים בריאות לצורך בניית "גשר" ביניהם, מבלי ליידע את המתרפא שקיימת אופציה בריאה יותר וזולה יותר, של השתלה- היא בעיני רופאים רבים היום- פעולה הגובלת ברשלנות רפואית.

האם ההשתלה מתאימה לי, אולי אני זקן/ה מדי?
שאלה נפוצה. אין הגבלת גיל, אפשר לשתול מגיל 16 ועד 120. לרוב, אם אדם מספיק בריא כדי
לעקור שן, הוא מספיק בריא לעבור השתלה. התנאי העיקרי- הוא קיום כמות מספקת של
עצם איכותית באזור בו נדרש השתל.
יחד עם זאת, במחלות מסוימות וכן כאשר תרופות מיוחדות נמצאות בשימוש, ההשתלה מורכבת ,אינה מומלצת או דורשת הכנות מיוחדות. חשוב ליידע את רופא השיניים על כל המחלות והתרופות, גם אם לדעתך זה לא רלוונטי.
סכרת, עישון כבד, שימוש מופרז באלכוהול- מורידות את אחוזי ההצלחה.

איך מתבצע השתל?
הדבר דומה לתליית תמונה על קיר חלק: בשלב א' מכניסים "דיבל" , זהו השתל שלנו. לאחר שמוודאים
את יציבות ה"דיבל" (הקליטה של השתל) , מרכיבים "בורג חיצוני בולט" על גבי "הדיבל". זהו שלב בניית הבסיס לכתר- המבנה. גם המבנה עשוי טיטניום.
בשלב זה- הגיע הזמן ל"תליית התמונה" . על ה"בורג" ( המבנה)- מורכבת השן המלאכותית הקבועה או התותבת הנשלפת, בהתאם לצורך.





סיכונים ופתרונות
לכל פעולה כירורגית עלולים להיות סיבוכים, כגון דימום, כאב נפיחות- כל אלה חולפים בתוך מספר ימים. סיבוך אפשרי נוסף- אי קליטת שתל. בכ-4% מהמקרים, ללא סיבה ברורה השתל נדחה. בד"כ-
ניתן לחזור על ההשתלה כעבור מס' חודשים. במרפאתי- אני נוהג לבצע זאת ללא תשלום נוסף.
סיכונים מורכבים יותר עלולים לנבוע מהעובדה שהפעולות מבוצעות בקרבת עצב הלסת התחתונה
ובקרבת הסינוסים בלסת העליונה. על הרופא לתכנן במדויק את פעולותיו, לכן- על מנת להימנע מסיכונים מיותרים- הרופא מבצע צילומים כגון – פנוראמי, סטאטוס ולאחרונה מקובל גם צילום
סי טי CT כמעט בכל מקרה.
לאחרונה הכנסתי למרפאתי צילום פנוראמי דיגיטאלי- דור חדש מכשור פנוראמי, מופחת קרינה ב-70%
אשר לעיתים קרובות מאפשר לחסוך בצילום סי-טי .

המתנה לאחר עקירות או "שיניים בשעה אחת" ?
בשיטות המסורתיות מקובל היה להמתין עד 6 חודשים לאחר עקירת השן החולה ורק אז לתכנן שתל דנטאלי. ואכן בחלק מהמקרים- נעשה זאת גם היום.
יחד עם זאת, כאשר העצם לאחר העקירה נשארה "במצב טוב", רצוי לבצע " השתלה מיידית", כלומר עקירה והשתלה בו זמנית, וכך לחסוך בזמן ולמנוע ניתוח נוסף.
יותר מכך- בחלק מהמקרים אפשרי לבצע את מה שקרוי "העמסה מיידית" , כלומר
שיקום זמני- מיידי על גבי השתלים הטריים.

האם השתל יקר?
זה תלוי. בטווח המיידי - השיטה אינה זולה. מדובר בשתלים וחלקי שיקום יקרים למדי, שכר הרופא המיומן גבוה יותר בד"כ, עבודת מעבדה יקרה יותר. כאשר מדובר במספר רב של שתלים, אכן
העבודה הרבה יותר יקרה בהשוואה לעבודה "הקונוונציונלית".
לעומת זאת- במקרה של שן אחת חסרה- ברור ששתל זול יותר מגשר בן 3 כתרים , טיפולי שורש
ומבנים.
לטווח הרחוק- יש לשקול האם החיסכון הנובע מההחלטה לוותר על השתלים הוא אכן רווח או הפסד:
1. כמה "שוות" לך השיניים הבריאות, אשר נהרסות כתוצאה מההשחזות וטיפולי שורש מיותרים? במיוחד, כאשר ידוע שהשן המושחזת שורדת בפה כ-8 עד 10 שנים בלבד?
2. כמה שווה לך הנוחות והאסתטיקה של שיניים "טבעיות" בפה,לעומת שימוש בתותבות פלסטיק נשלפות ?
3. כמה לך "שווה" האפשרות להגיע ל"פלטה נשלפת" 20-30 שנה מאוחר יותר, אם בכלל?? מדובר בשיפור תפקוד,העלאת הביטחון העצמי ושדרוג איכות חיים בכל גיל.

תחת קורת גג אחת
האם אותו רופא חייב לבצע את השתל ואת השיקום על גביו ? בהחלט לא.
על פי החוק בישראל, כל רופא שיניים מוסמך לבצע שתל, בתנאי שעבר הכשרה
מתאימה והצטייד כראוי.
למרות שחלק מהרופאים מציגים את עצמם כ"מומחים לשתלים"- אין התמחות בשתלים
כהגדרה בחוק. זאת הטעית הציבור, ומשרד הבריאות פועל נגד זה.
קיימות בישראל 9 התמחויות מוכרות, אך "מומחה לשתלים" לא קיים בינתיים.
יחד עם זאת, יש רופאים המעדיפים לבצע את החלק הכירורגי בלבד, לעומת אחרים, שמעדיפים
את החלק השיקומי של העבודה.
זה מקובל וטוב , בתנאי שקיימת אפשרות להבטיח שיתוף פעולה הדוק בין שני הרופאים,
החל בשלב החשוב ביותר בעבודה –התכנון-, וכלה במעקב משותף אחרי המתרפא במשך
שנים ארוכות לאחר מכן.
באותם המקרים הנדירים, בהם מתגלה בעיה לאחר שנה-שנתיים, צריך להיות ברור מי הוא
"האבא" – הרופא המשתיל או הרופא המשקם. וזה לא תמיד פשוט, בלשון המעטה.
לכן, בעשור האחרון יותר ויותר מקובל לבחור "בטיפול תחת קורת גג אחת" – הרופא המשקם
הוא זה שגם שותל וגם מקבל את כל האחראיות. כתובת אחת- "אבא" (או "אמא") אחד.

טיפול שיניים בהרדמה כללית

חרדה דנטאלית- מאת דר ריביצקי http://www.dmd.co.il רופא שיניים
לפחד מטיפול שיניים שורשים עמוקים בהיסטוריה האנושית. זה לא מפתיע: כאבי השיניים היו תמיד, אבל שיטות הטיפול.... הפתרון הנפוץ הייתה עקירת השן, ללא הרדמה, בכלים חלודים המזכירים כלי פריצה http://www.dmd.co.il/antiques .לעיתים קרובות, ה"טיפול" בוצע על ידי נוכל נודד בכיכר השוק. עקירה שגרתית הסתיימה לעיתים בנכות קשה או מוות.

שיטות הטיפול והאבחנה השתנו, החומרים בטוחים , הכלים מעוקרים, הרופאים מיומנים, אוירה נעימה במרפאות , ההרדמה המקומית מונעת כמעט כל תחושת הכאב- ובכל זאת- 6% עד 15% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה דנטאלית בלתי נשלטת ובלתי מוסברת. בני האדם הסובלים מ"דנטופוביה" נמנעים מטיפול שגרתי, שיניהם מוזנחות, הם נזקקים לטיפולים מסובכים יותר, לא משלימים אותם עקב החרדה וחוזר חלילה.

הגישה למתרפא החרד שונה ממקרה למקרה, וחייבת להיות "מהקל אל הכבד".השיטות ה"קלות" מיושמות על ידי רופא השיניים עצמו, במרפאתו :

1.טכניקות התנהגותיות, כגון יצירת יחסי אמון, וקשר אישי.

2. שיטות לא תרופתיות, כגון היפנוזה, דיקור וכד' הן נושא בהתפתחות, אך לא ממש נכנסו לשימוש הקליני

3.טשטוש קל באמצעות גז צחוק- טכניקה נפוצה ובטוחה, כמעט ללא התוויות נגד. מקרים של חרדה קלה-בינונית מתאימים לשיטה, יתרונה בכך שהמתרפא רגוע אך ער ומודע לסביבתו, משתף פעולה. במקרים רבים- לאחר מספר מפגשים לטיפול עם גז צחוק, המתרפא לומד להתגבר על הפחד, ועובר לטיפול רגיל.

קיימים מקרים "הכבדים" כגון-

א.חרדה קיצונית.

ב.חוסר שיתוף פעולה: ילדים קטנים, כאשר מעוניינים להימנע משימוש בכוח

ג.חוסר שיתוף פעולה: בעלי מוגבלויות פיזיות ונפשיות, רפלקס הקאה מוגברד.

ד.טיפולים מרובים וקשים: עקירות מורכבות, שתלים מרובים, הרמות סינוסיםה.

ה.מתרפאים לחוצים ועסוקים, אשר עקב אורח חייהם נמנעים מטיפול ומגיעים להרס פה .

במקרים הקשים הנ"ל- נאלץ לבצע את הטיפול תחת הרדמה מלאה (הרדמה כללית), אשר בידיים הנכונות הינה שיטה בטוחה עקב התפתחות בחומרי וציוד ההרדמה.יתרונות השיטה הם:

א. פתרון למקרים "בלתי אפשריים"

ב. אפשרות לסיים בישיבה אחת את הרוב המוחלט של הטיפולים הנדרשים: עקירות, טיפולי שורש, סתימות, ניקוי אבנית, ניתוחי חניכיים, השחזות השיניים לכתרים, השתלות, השתלות עצם והרמות סינוסים, ואף הדבקת השחזורים שהוכנו מראש.

ג. אפשרות "להתעורר עם חיוך חדש" , ללא סבל ובלי לזכור מה "עבר עליך"

נקודות חשובות לזכור בדרך להחלטה על טיפול שיניים תחת הרדמה כללית:

א. ההרדמה עצמה חייבת להתבצע על ידי רופא מומחה להרדמה.

ב. מרפאת השיניים עצמה חייבת להיות מורשית מטעם משרד הבריאות להעניק טיפול שיניים בהרדמה מלאה . בד"כ אישור כזה קיים במרכזים רפואיים ( ורק לעיתים נדירות ניתן למרפאות פרטיות).

ג. רופא שיניים עצמו, חייב לעבור קורס מוכר על ידי משרד הבריאות, ולקבל רישוי מיוחד לעסוק בטיפולי שיניים בהרדמה כללית.

הקפדה על שלושת התנאים הנ"ל תאפשר טיפול בטוח ונכון. בד"כ המטופל מתאושש וחוזרהביתה באותו יום.