השתלת שיניים
מאת: דר' ריביצקי, http://www.dmd.co.il/
רופא שיניים - מרפאת שיניים באר שבע
המונח " השתלה " מתקשר בתודעה שלנו לחדרי ניתוח קרים, רופאים מפחידים ,סבל וחשש מדחיית ההשתלה.
המציאות לגבי השתלת שיניים- היא שונה לחלוטין. גישות חדשות, שתלים משוכללים,
מרפאות מודרניות ונעימות ,רופאים בעלי הכשרה מצוינת, מחירים יורדים ואחוזי הצלחה של 95% ומעלה- הופכים את ההשתלה הדנטאלית כמעט ל"טיול בפארק".
מהי השתלת שן?
זאת פעולת החלפת שורש השן שנעקרה, בתחליף שורש מלאכותי (השתל) . השתל עשוי מתכת טיטניום וצורתו- בורגית בד"כ. בתום 4-6 חודשי קליטה, השתל עובר איחוי ביולוגי עם עצם הלסת .
בשלב זה- שן או שיניים מלאכותיות נבנות על גבי השורשים המלאכותיים הנ"ל. יתרונה של שיטה זאת היא בכך, שאין יותר צורך לפגוע בשיניים הבריאות הסמוכות, צורך להשחיז אותן או "להישען" עליהן.
בניגוד לשיטות ה"מכאניות" המסורתיות, זאת שיטה ביולוגית , טבעית יותר.
מתי מומלצת השתלה?
חוסר שיניים חלקי או כללי, תותבות "רוקדות" או פוצעות, אי הסכמת המטופל לקבל תותבות
נשלפות, לעיסה לא יעילה באמצעות תותבות- בכל המצבים האלה מומלץ לשקול
שימוש בשתלים.
קיימים מצבים, בהם שתל נחשב כבר לחלופה הנכונה המוחלטת. לדוגמא- שן חסרה בין שתי שינים בריאות. השחזת שיניים בריאות לצורך בניית "גשר" ביניהם, מבלי ליידע את המתרפא שקיימת אופציה בריאה יותר וזולה יותר, של השתלה- היא בעיני רופאים רבים היום- פעולה הגובלת ברשלנות רפואית.
האם ההשתלה מתאימה לי, אולי אני זקן/ה מדי?
שאלה נפוצה. אין הגבלת גיל, אפשר לשתול מגיל 16 ועד 120. לרוב, אם אדם מספיק בריא כדי
לעקור שן, הוא מספיק בריא לעבור השתלה. התנאי העיקרי- הוא קיום כמות מספקת של
עצם איכותית באזור בו נדרש השתל.
יחד עם זאת, במחלות מסוימות וכן כאשר תרופות מיוחדות נמצאות בשימוש, ההשתלה מורכבת ,אינה מומלצת או דורשת הכנות מיוחדות. חשוב ליידע את רופא השיניים על כל המחלות והתרופות, גם אם לדעתך זה לא רלוונטי.
סכרת, עישון כבד, שימוש מופרז באלכוהול- מורידות את אחוזי ההצלחה.
איך מתבצע השתל?
הדבר דומה לתליית תמונה על קיר חלק: בשלב א' מכניסים "דיבל" , זהו השתל שלנו. לאחר שמוודאים
את יציבות ה"דיבל" (הקליטה של השתל) , מרכיבים "בורג חיצוני בולט" על גבי "הדיבל". זהו שלב בניית הבסיס לכתר- המבנה. גם המבנה עשוי טיטניום.
בשלב זה- הגיע הזמן ל"תליית התמונה" . על ה"בורג" ( המבנה)- מורכבת השן המלאכותית הקבועה או התותבת הנשלפת, בהתאם לצורך.
סיכונים ופתרונות
לכל פעולה כירורגית עלולים להיות סיבוכים, כגון דימום, כאב נפיחות- כל אלה חולפים בתוך מספר ימים. סיבוך אפשרי נוסף- אי קליטת שתל. בכ-4% מהמקרים, ללא סיבה ברורה השתל נדחה. בד"כ-
ניתן לחזור על ההשתלה כעבור מס' חודשים. במרפאתי- אני נוהג לבצע זאת ללא תשלום נוסף.
סיכונים מורכבים יותר עלולים לנבוע מהעובדה שהפעולות מבוצעות בקרבת עצב הלסת התחתונה
ובקרבת הסינוסים בלסת העליונה. על הרופא לתכנן במדויק את פעולותיו, לכן- על מנת להימנע מסיכונים מיותרים- הרופא מבצע צילומים כגון – פנוראמי, סטאטוס ולאחרונה מקובל גם צילום
סי טי CT כמעט בכל מקרה.
לאחרונה הכנסתי למרפאתי צילום פנוראמי דיגיטאלי- דור חדש מכשור פנוראמי, מופחת קרינה ב-70%
אשר לעיתים קרובות מאפשר לחסוך בצילום סי-טי .
המתנה לאחר עקירות או "שיניים בשעה אחת" ?
בשיטות המסורתיות מקובל היה להמתין עד 6 חודשים לאחר עקירת השן החולה ורק אז לתכנן שתל דנטאלי. ואכן בחלק מהמקרים- נעשה זאת גם היום.
יחד עם זאת, כאשר העצם לאחר העקירה נשארה "במצב טוב", רצוי לבצע " השתלה מיידית", כלומר עקירה והשתלה בו זמנית, וכך לחסוך בזמן ולמנוע ניתוח נוסף.
יותר מכך- בחלק מהמקרים אפשרי לבצע את מה שקרוי "העמסה מיידית" , כלומר
שיקום זמני- מיידי על גבי השתלים הטריים.
האם השתל יקר?
זה תלוי. בטווח המיידי - השיטה אינה זולה. מדובר בשתלים וחלקי שיקום יקרים למדי, שכר הרופא המיומן גבוה יותר בד"כ, עבודת מעבדה יקרה יותר. כאשר מדובר במספר רב של שתלים, אכן
העבודה הרבה יותר יקרה בהשוואה לעבודה "הקונוונציונלית".
לעומת זאת- במקרה של שן אחת חסרה- ברור ששתל זול יותר מגשר בן 3 כתרים , טיפולי שורש
ומבנים.
לטווח הרחוק- יש לשקול האם החיסכון הנובע מההחלטה לוותר על השתלים הוא אכן רווח או הפסד:
1. כמה "שוות" לך השיניים הבריאות, אשר נהרסות כתוצאה מההשחזות וטיפולי שורש מיותרים? במיוחד, כאשר ידוע שהשן המושחזת שורדת בפה כ-8 עד 10 שנים בלבד?
2. כמה שווה לך הנוחות והאסתטיקה של שיניים "טבעיות" בפה,לעומת שימוש בתותבות פלסטיק נשלפות ?
3. כמה לך "שווה" האפשרות להגיע ל"פלטה נשלפת" 20-30 שנה מאוחר יותר, אם בכלל?? מדובר בשיפור תפקוד,העלאת הביטחון העצמי ושדרוג איכות חיים בכל גיל.
תחת קורת גג אחת
האם אותו רופא חייב לבצע את השתל ואת השיקום על גביו ? בהחלט לא.
על פי החוק בישראל, כל רופא שיניים מוסמך לבצע שתל, בתנאי שעבר הכשרה
מתאימה והצטייד כראוי.
למרות שחלק מהרופאים מציגים את עצמם כ"מומחים לשתלים"- אין התמחות בשתלים
כהגדרה בחוק. זאת הטעית הציבור, ומשרד הבריאות פועל נגד זה.
קיימות בישראל 9 התמחויות מוכרות, אך "מומחה לשתלים" לא קיים בינתיים.
יחד עם זאת, יש רופאים המעדיפים לבצע את החלק הכירורגי בלבד, לעומת אחרים, שמעדיפים
את החלק השיקומי של העבודה.
זה מקובל וטוב , בתנאי שקיימת אפשרות להבטיח שיתוף פעולה הדוק בין שני הרופאים,
החל בשלב החשוב ביותר בעבודה –התכנון-, וכלה במעקב משותף אחרי המתרפא במשך
שנים ארוכות לאחר מכן.
באותם המקרים הנדירים, בהם מתגלה בעיה לאחר שנה-שנתיים, צריך להיות ברור מי הוא
"האבא" – הרופא המשתיל או הרופא המשקם. וזה לא תמיד פשוט, בלשון המעטה.
לכן, בעשור האחרון יותר ויותר מקובל לבחור "בטיפול תחת קורת גג אחת" – הרופא המשקם
הוא זה שגם שותל וגם מקבל את כל האחראיות. כתובת אחת- "אבא" (או "אמא") אחד.
מאת: דר' ריביצקי, http://www.dmd.co.il/
רופא שיניים - מרפאת שיניים באר שבע
המונח " השתלה " מתקשר בתודעה שלנו לחדרי ניתוח קרים, רופאים מפחידים ,סבל וחשש מדחיית ההשתלה.
המציאות לגבי השתלת שיניים- היא שונה לחלוטין. גישות חדשות, שתלים משוכללים,
מרפאות מודרניות ונעימות ,רופאים בעלי הכשרה מצוינת, מחירים יורדים ואחוזי הצלחה של 95% ומעלה- הופכים את ההשתלה הדנטאלית כמעט ל"טיול בפארק".
מהי השתלת שן?
זאת פעולת החלפת שורש השן שנעקרה, בתחליף שורש מלאכותי (השתל) . השתל עשוי מתכת טיטניום וצורתו- בורגית בד"כ. בתום 4-6 חודשי קליטה, השתל עובר איחוי ביולוגי עם עצם הלסת .
בשלב זה- שן או שיניים מלאכותיות נבנות על גבי השורשים המלאכותיים הנ"ל. יתרונה של שיטה זאת היא בכך, שאין יותר צורך לפגוע בשיניים הבריאות הסמוכות, צורך להשחיז אותן או "להישען" עליהן.
בניגוד לשיטות ה"מכאניות" המסורתיות, זאת שיטה ביולוגית , טבעית יותר.
מתי מומלצת השתלה?
חוסר שיניים חלקי או כללי, תותבות "רוקדות" או פוצעות, אי הסכמת המטופל לקבל תותבות
נשלפות, לעיסה לא יעילה באמצעות תותבות- בכל המצבים האלה מומלץ לשקול
שימוש בשתלים.
קיימים מצבים, בהם שתל נחשב כבר לחלופה הנכונה המוחלטת. לדוגמא- שן חסרה בין שתי שינים בריאות. השחזת שיניים בריאות לצורך בניית "גשר" ביניהם, מבלי ליידע את המתרפא שקיימת אופציה בריאה יותר וזולה יותר, של השתלה- היא בעיני רופאים רבים היום- פעולה הגובלת ברשלנות רפואית.
האם ההשתלה מתאימה לי, אולי אני זקן/ה מדי?
שאלה נפוצה. אין הגבלת גיל, אפשר לשתול מגיל 16 ועד 120. לרוב, אם אדם מספיק בריא כדי
לעקור שן, הוא מספיק בריא לעבור השתלה. התנאי העיקרי- הוא קיום כמות מספקת של
עצם איכותית באזור בו נדרש השתל.
יחד עם זאת, במחלות מסוימות וכן כאשר תרופות מיוחדות נמצאות בשימוש, ההשתלה מורכבת ,אינה מומלצת או דורשת הכנות מיוחדות. חשוב ליידע את רופא השיניים על כל המחלות והתרופות, גם אם לדעתך זה לא רלוונטי.
סכרת, עישון כבד, שימוש מופרז באלכוהול- מורידות את אחוזי ההצלחה.
איך מתבצע השתל?
הדבר דומה לתליית תמונה על קיר חלק: בשלב א' מכניסים "דיבל" , זהו השתל שלנו. לאחר שמוודאים
את יציבות ה"דיבל" (הקליטה של השתל) , מרכיבים "בורג חיצוני בולט" על גבי "הדיבל". זהו שלב בניית הבסיס לכתר- המבנה. גם המבנה עשוי טיטניום.
בשלב זה- הגיע הזמן ל"תליית התמונה" . על ה"בורג" ( המבנה)- מורכבת השן המלאכותית הקבועה או התותבת הנשלפת, בהתאם לצורך.
סיכונים ופתרונות
לכל פעולה כירורגית עלולים להיות סיבוכים, כגון דימום, כאב נפיחות- כל אלה חולפים בתוך מספר ימים. סיבוך אפשרי נוסף- אי קליטת שתל. בכ-4% מהמקרים, ללא סיבה ברורה השתל נדחה. בד"כ-
ניתן לחזור על ההשתלה כעבור מס' חודשים. במרפאתי- אני נוהג לבצע זאת ללא תשלום נוסף.
סיכונים מורכבים יותר עלולים לנבוע מהעובדה שהפעולות מבוצעות בקרבת עצב הלסת התחתונה
ובקרבת הסינוסים בלסת העליונה. על הרופא לתכנן במדויק את פעולותיו, לכן- על מנת להימנע מסיכונים מיותרים- הרופא מבצע צילומים כגון – פנוראמי, סטאטוס ולאחרונה מקובל גם צילום
סי טי CT כמעט בכל מקרה.
לאחרונה הכנסתי למרפאתי צילום פנוראמי דיגיטאלי- דור חדש מכשור פנוראמי, מופחת קרינה ב-70%
אשר לעיתים קרובות מאפשר לחסוך בצילום סי-טי .
המתנה לאחר עקירות או "שיניים בשעה אחת" ?
בשיטות המסורתיות מקובל היה להמתין עד 6 חודשים לאחר עקירת השן החולה ורק אז לתכנן שתל דנטאלי. ואכן בחלק מהמקרים- נעשה זאת גם היום.
יחד עם זאת, כאשר העצם לאחר העקירה נשארה "במצב טוב", רצוי לבצע " השתלה מיידית", כלומר עקירה והשתלה בו זמנית, וכך לחסוך בזמן ולמנוע ניתוח נוסף.
יותר מכך- בחלק מהמקרים אפשרי לבצע את מה שקרוי "העמסה מיידית" , כלומר
שיקום זמני- מיידי על גבי השתלים הטריים.
האם השתל יקר?
זה תלוי. בטווח המיידי - השיטה אינה זולה. מדובר בשתלים וחלקי שיקום יקרים למדי, שכר הרופא המיומן גבוה יותר בד"כ, עבודת מעבדה יקרה יותר. כאשר מדובר במספר רב של שתלים, אכן
העבודה הרבה יותר יקרה בהשוואה לעבודה "הקונוונציונלית".
לעומת זאת- במקרה של שן אחת חסרה- ברור ששתל זול יותר מגשר בן 3 כתרים , טיפולי שורש
ומבנים.
לטווח הרחוק- יש לשקול האם החיסכון הנובע מההחלטה לוותר על השתלים הוא אכן רווח או הפסד:
1. כמה "שוות" לך השיניים הבריאות, אשר נהרסות כתוצאה מההשחזות וטיפולי שורש מיותרים? במיוחד, כאשר ידוע שהשן המושחזת שורדת בפה כ-8 עד 10 שנים בלבד?
2. כמה שווה לך הנוחות והאסתטיקה של שיניים "טבעיות" בפה,לעומת שימוש בתותבות פלסטיק נשלפות ?
3. כמה לך "שווה" האפשרות להגיע ל"פלטה נשלפת" 20-30 שנה מאוחר יותר, אם בכלל?? מדובר בשיפור תפקוד,העלאת הביטחון העצמי ושדרוג איכות חיים בכל גיל.
תחת קורת גג אחת
האם אותו רופא חייב לבצע את השתל ואת השיקום על גביו ? בהחלט לא.
על פי החוק בישראל, כל רופא שיניים מוסמך לבצע שתל, בתנאי שעבר הכשרה
מתאימה והצטייד כראוי.
למרות שחלק מהרופאים מציגים את עצמם כ"מומחים לשתלים"- אין התמחות בשתלים
כהגדרה בחוק. זאת הטעית הציבור, ומשרד הבריאות פועל נגד זה.
קיימות בישראל 9 התמחויות מוכרות, אך "מומחה לשתלים" לא קיים בינתיים.
יחד עם זאת, יש רופאים המעדיפים לבצע את החלק הכירורגי בלבד, לעומת אחרים, שמעדיפים
את החלק השיקומי של העבודה.
זה מקובל וטוב , בתנאי שקיימת אפשרות להבטיח שיתוף פעולה הדוק בין שני הרופאים,
החל בשלב החשוב ביותר בעבודה –התכנון-, וכלה במעקב משותף אחרי המתרפא במשך
שנים ארוכות לאחר מכן.
באותם המקרים הנדירים, בהם מתגלה בעיה לאחר שנה-שנתיים, צריך להיות ברור מי הוא
"האבא" – הרופא המשתיל או הרופא המשקם. וזה לא תמיד פשוט, בלשון המעטה.
לכן, בעשור האחרון יותר ויותר מקובל לבחור "בטיפול תחת קורת גג אחת" – הרופא המשקם
הוא זה שגם שותל וגם מקבל את כל האחראיות. כתובת אחת- "אבא" (או "אמא") אחד.
